<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תצ"ח</h1>
<h2>דף עה:</h2>
ומה שאמרת דנותן טעם לפגם מחלוקת גדולה אם מותר לכתחלה אם לא. נראה לי דבר פשוט וברור שאסור, ומעולם לא עלה על לב שום חכם שיהא מותר לכתחלה. וכבר דנתי על זה לפני מורנו הרמב"ן ז"ל והבאתי ראיה מדתניא [ע"ז ע"ה ע"ב] הלוקח כלי תשמיש מן הגוים את שדרכו להשתמש על ידי האור כגון השפודין (יגעיל) [ילבן] וכו' וכולן שנשתמש בהם עד שלא ליבן עד שלא הגעיל תני חדא מותר ותניא אידך אסור ולא קשיא הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור, אלמא אפילו למאן דאמר נותן טעם לפגם מותר דוקא נשתמש עד שלא הכשיר הא לכתחילה אסור, והודה לדברי. ועוד הוסיף הוא ראיה מפנכא דרבי אמי דאימלח בה בישרא ותברה [חולין קי"א ע"ב], ואם איתא לישהייה עד למחר ואמאי תברה. וגם מצאתי תשובה לרבינו שרירא גאון ז"ל דגריס שם בע"ז והלכתא נותן טעם לפגם מותר וה"מ דיעבד אבל לכתחלה אסור. ועוד יש ראיות אחרות ודי באלו.
